1 נָסוּ וְאֵין רוֹדֵף רָשָׁע. נָסוּ הָרְשָׁעִים כְּשֶׁיָּבֹא אֵידָם וְיִפְּלוּ בְּדָבָר קַל מֵאֵין רוֹדֵף:
2 וְצַדִּיקִים. אַמִּיץ לִבָּם עמוס ב:טז בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּכְפִיר אֲשֶׁר יִבְטַח בִּגְבוּרָתוֹ:
3 בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ. שֶׁזֶּהוּ פֻּרְעָנוּת לָאָרֶץ, בִּהְיוֹת שָׂרֶיהָ רַבִּים הָרוֹדְפִים רַק אַחַר בִּצְעָם:
6 עוֹשֵׁק דַּלִּים. בְּדִין עַל שֶׁאֵינוֹ מָתוּן בְּדִין, הֲרֵי הוּא כְּמָטָר הַסּוֹחֵף אֶת הַשָּׂדֶה וְאֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת:
7 סוֹחֵף. שׁוֹטֵף, וּבַמִּשְׁנָה כתובות ז,ח: ״נִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ״, וְכֵן ״נִסְחַף אַבִּירֶיךָ״ ירמיהו מו:טו – נִשְׁטְפוּ וּמָעֲדוּ וְכָשְׁלוּ:
8 אַנְשֵׁי רָע לֹא יָבִינוּ מִשְׁפָּט. אֵינָם מְשִׂימִים לֵב לְפוּרְעָנִיּוֹת הָעֲתִידוֹת, שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ בָּהּ וְיָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם וְיִנָּצְלוּ:
9 וּמְבַקְשֵׁי ה׳ יָבִינוּ כֹל. טוֹבָה וְרָעָה. מִשְׁפָּט. יוֹשְׁטִיצָ״א בְּלַעַ״ז; כָּךְ פֵּרֵשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא תנחומא, בראשית לז עַל דּוֹר הַמַּבּוּל:
13 מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לְחוֹנֵן דַּלִּים. הָרְשׁוּת שׁוֹמְעִין עָלָיו שֶׁהוּא מִתְעַשֵּׁר בְּלֹא מִשְׁפָּט, וְנוֹטְלִין מָמוֹנוֹ, וּבוֹנִין בּוֹ גְּשָׁרִים וּמְתַקְּנִין בּוֹ הַדְּרָכִים, וְזֶהוּ חֲנִינַת דַּלִּים. כָּךְ דְּרָשׁוֹ רַבִּי תַּנְחוּמָא תנחומא, משפטים ה:
15 אִישׁ עָשִׁיר וְדַל מֵבִין. כְּנֶגֶד רַב וְתַלְמִיד הוּא מְדַבֵּר, שֶׁהַתַּלְמִיד חוֹקֵר וְעַל יָדוֹ הָרַב מִתְחַכֵּם:
21 חֲסַר תְּבוּנוֹת. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא חֲסַר תְּבוּנָה הוּא רַב מַעֲשַׁקּוֹת, כִּי אֵינוֹ נוֹתֵן לֵב עַל חַיָּיו וּמַרְבֶּה לַעֲשֹׁק; שֶׁהֲרֵי הַשׂוֹנֵא בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים:
22 אָדָם עָשׁוּק בְּדַם נָפֶשׁ. שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֹשֶׁק דָּם הוּא הַמַּחֲטִיא אֶת חֲבֵרוֹ וְאָבְדָה נַפְשׁוֹ עַל יָדוֹ:
24 וְאַל יִתְמְכוּ בוֹ. מִשָּׁמַיִם לְהַסְפִּיק בְּיָדוֹ לָשׁוּב, שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגַן עֵדֶן וְתַלְמִידוֹ בְּגֵיהִנֹּם. כָּךְ נִדְרַשׁ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא יומא פז.:
27 אִישׁ אֱמוּנוֹת. הַנּוֹתֵן מַעַשְׂרוֹתָיו בֶּאֱמוּנָה, שֶׁאֵין עֵד בַּדָּבָר אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רוֹאֶה וּמַרְבֶּה לוֹ בְּרָכָה:
33 אַחֲרֵי חֵן. לְאַחַר זְמַן חֵן יִמְצָא בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן. מָצִינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה מד:ה: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַחֲרֵי׳ אֵינוֹ אֶלָּא מֻפְלָג, ׳אַחַר׳ סָמוּךְ. בְּתַנְחוּמָא תנחומא, הוספה לפרשת דברים ב עַל ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״ דברים א:א: מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרֵי, זֶה מֹשֶׁה שֶׁהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרְאוּ ׳אָדָם׳, שֶׁנֶּאֱמַר ״אָדָם אַתֶּם״ יחזקאל לד:לא, וְנֶאֱמַר בּוֹ ״כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי״ שמות לג:יז; מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן. זֶה בִּלְעָם, הָאוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים מְתֻקָּנִים ״מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב״ במדבר כד:ה. מֹשֶׁה מַכְרִיז: ״הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה״ דברים יא:טז, וּבִלְעָם מַכְרִיז וּמַחֲנִיף: עֲשׂוּ תַּאֲוַתְכֶם וְאֵינוֹ מַקְפִּיד! ״לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב״ במדבר כג:יט – בָּאֻמּוֹת, אֲבָל בָּכֶם אוֹמֵר וְלֹא יַעֲשֶׂה ראה שם. וּשְׁלֹמֹה צָוַח עַל שְׁנֵיהֶם: ״נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא״ משלי כז:ו:
35 וְאִמּוֹ. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, שֶׁגּוֹזֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַפְרִיד מִמֶּנּוּ בָּנָיו וְגוֹזֵל מֵהֶם טוֹבָה:
40 אֵין מַחְסוֹר. לְהַרְבּוֹת לוֹ צְדָקָה סא״א. וְכֵן הָרַב שֶׁאֵינוֹ מוֹנֵעַ תּוֹרָה מִפִּי הַתַּלְמִיד: